פרשת בהעלתך: חביבין ישראל, אף על פי שהם לא בבית המקדש
חיבתם של ישראל באה לידי ביטוי דווקא כאן, בפסוק שמציין את תפקידם של שבט לוי שהיה שייך פעם לבכורות, כדי שבני ישראל לא יטעו לחשוב שמפני שהם נדחו מעבודת המקדש הם אינם חביבים יותר בעיני השם
חיבתם של ישראל באה לידי ביטוי דווקא כאן, בפסוק שמציין את תפקידם של שבט לוי שהיה שייך פעם לבכורות, כדי שבני ישראל לא יטעו לחשוב שמפני שהם נדחו מעבודת המקדש הם אינם חביבים יותר בעיני השם
למרות העובדה שקרבנות הנשיאים היו זהים לחלוטין, התורה מפרטת ומזכירה באופן פרטני כל נשיא ונשיא ואת הקרבנות שהוא הקריב ביומו. השאלה שנשאלת היא – מדוע לפרט ולהאריך?
אנו מתפללים מידי יום שדברי התורה יהיו מעורבים בתוכנו. כדי להגיע למדרגה הזו, יש צורך בהתמסרות, בעמל הגוף והנפש, להיות כמדבר - נקי ופתוח לקבל, עם מוכנות לוותר על כל מיני מנעמים ולשלם מחירים
אולי מאתגרים אותך, אבל תמשיך להילחם למענך ולמען הכלל. אתה שווה את זה
האברבנאל עונה, שהסיבה שהאב לא מוזכר היא משום שככל הנראה אין לאותו יהודי אב. שהרי סביר להניח שאם כן היה לו אב, הוא היה עושה הכל כדי שהבן לא יגיע למצב של מכירת עצמו לנוכרי
מטרת הספירה היא היטהרות הנפש שלנו, ואותם אורות רוחניים שהאירו ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני, מאירים בעוצמה מידי שנה בימים אלו, עבורנו ולטובתנו
מדהים ביותר. בכל פעם שאדם נמנע מעבירה, הוא מקיים מצוות עשה של "קדושים תהיו". כך שכל אדם, אפילו אם הוא נמצא בשפל המדרגה, בשעה שהוא נמנע ממעשה עבירה נוסף, הוא מקיים מצוות עשה
התורה כותבת שבני ישראל צעקו, נאנקו, נאנחו, התלוננו, אולם כמעט ולא מופיע שהם דיברו. הזוהר בפרשת בראשית על הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" כותב, שבתקופת גלות מצרים הדיבור היה בגלות
שעצם מציאות הייסורים בעולם יוצר פרופורציה נכונה בין האדם לבוראו. אדם מבין שהוא מוגבל והוא לא כל יכול. התחלואים הם שליחים של הבורא ומטרתם לכוון את האדם לייעודו הנכון
מדוע קרבן עולה הוא קרבן שעולה כולו לה'? ואלו חטאים נמצאים בשורש ובבסיס של היותנו בני אדם?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה